שוב אתם נאבקים איתו על האוכל,

מנסים לגוון לו  מרקמים אחרים.

אמרו לכם שככה זה עם ילדים על הרצף,

יש להם קיבעון מחשבתי ולא יעזור לכם כלום.

אתם לא מתכוונים לוותר ,

מנסים להרגיל אותו לעוד טעמים,

אולי כדאי צורה אחרת?

לחתוך לרצועות? פרוסות?

עם רוטב? בלי?

אתם משתוקקים לאפשר לו להנות מעושר וגיוון

שום כלום,

זה מה שהוא רוצה לאכול. וזהו.

מעדיפים כבר להרים ידיים ולא להמשיך לנסות,

לפעמים זה יכול להיגמר בהתפרצויות זעם

או הסתגרות מכאיבה

אתם מחפשים לפרוץ את חומת הזכוכית הזו,

לנפץ אותה ולסייע לו כמה שרק תוכלו